כריסטל פרוסט מחפשת נחמה במגע שלה בתא בית חולים, וידיה חוקרות את קימוריה החושניים ומגיעות לשיא בשחרור פרטי שמהדהד באולמות הסטריליים.
כלואה בתא בית חולים, קריסטל פרוסט מצאה את עצמה זקוקה להקלה. כשהציצים הגדולים והטבעיים שלה מתרוממים תחת כובד הייאוש שלה, היא ידעה שהיא חייבת לפנות למגע שלה כדי לשחרר את המתח העצור. אצבעותיה רקדו על עורה הרך, מתחקות אחר קווי המתאר של גופה ושולחות בה גלים של עונג. מראה גופה שלה, הנעול בקירות בית החולים הקרים, רק הגביר את תשוקתה. גניחותיה הדהדו בין האולמות הסטריליים, סימפוניה של עונג ששימשה רק להגברת הגירוי העצמי שלה. ככל שהמשיכה לענג את עצמה, גופה רעד בהבטחה לשחרור הממשמש ובא. בהתנשפות, היא הגיעה לשיא, גופה פרכס מעוצמת האורגזמה שלה. מראה פורקנה שלה, הנוצץ על אצבעותיה, היה עדות לעונג שחוותה.