לאחר שבוע פרוע של תשוקה, הזוג עשה את עמידתם האחרונה במוטל. חניון המלון הפך למגרש המשחקים שלהם, מלא בזכרונות בלתי נשכחים והנאה עזה.
אחרי לילה פרוע של תשוקה, בני הזוג מוצאים את עצמם בחדר מלון, גופם שזור במחול תשוקה. השעון מתקתק, מסמן את השעות המתדלדלות שנותרו להם יחד. הזמן שלהם אוזל, אבל תאוותם חזקה כתמיד. הם נחושים לגרום לכל רגע להיחשב, לא להשאיר שום חרטה לא נחקרה. החדר הופך למגרש המשחקים שלהם, השלב האחרון שלהם למעשה ההנאה הגשמית האחרון שלהם. הם חוקרים זה את גופו של זה בלהט שנובע רק מהידיעה שהם לא יוכלו לחזור על זה בבוקר. הם דוחפים זה את זה לשיאי אקסטזה חדשים, גניחותיהם מהדהדות בחלל הריק. ככל שהשעון מכה חצות, הם מתמוטטים אחד לתוך השני, ליבם וגופם בילו, אבל זיכרונותיהם התמלאו בטעם המתוק של המפגש הנלהב האחרון שלהם במוטל.