אורדז, סרסור ידוע, מאתר זונת נמל שהתפטרה מעבודתה. מול עונש אכזרי, היא נכנעת לרצונותיו, מה שמוביל למפגש פראי ותאוותני.
בלב הנמל נתקל אורדז במראה שהדהיר את ליבו. מפגש פראי ותאוותני נגלה לפניו, כששועלה מהממת, הקולו שלה יצירת מופת של תשוקה, מתלהבת על ידי ימאי מנוסה. האוויר היה סמיך בריח משכר של תשוקה, ואורדז מצא את עצמו נמשך לסצנה כמו עש ללהבה.האישה, שרמוטה נמל מחניקה, הייתה חיזיון של חושניות גולמית. הקולו ההדוק והמזמין שלה היה עדות ליכולתה, מראה שהשאיר את אורדז חסרת נשימה. ככל שהאקשן התחמם, היא פישקה את רגליה רחב יותר, מזמינה את אורדז לחגוג את עיניו באוצרה הנוצץ. שמה היה אל קוויטאסטה, כינוי שדיבר על יכולתה להשאיר גברים מכושפים.אורדז מצא את עצמו מהופנט, גבריותו פועמת בציפייה. הוא לא היה זר לעולם העונג, אבל זה היה מראה שעלה על כל חלומותיו הפרועים ביותר. כשהגלים התרסקו מרחוק, קצב תשוקתם הלך והתגבר, מטביע את העולם סביבם. זה היה לילה שאורדז לעולם לא ישכח.